חגיגות הן דבר נפלא. כשהיינו צעירים יותר, לצד הספוגניות והנרות של חנוכה, תלינו גרביים על אחד המדפים ונתנו מתנות קטנות אחד לשני. מבחינתי, כל דבר מהווה סיבה למסיבה בבחינת The more the merrier .
בעבר לא הבנתי למה צריך לחגוג חגים “זרים”. אנחנו יהודים, יש לנו מנהגים, מסורת… אבל מהר מאוד הבנתי שבעצם למה לא? בצורה כזו, אנחנו עוברים מחג לחג, מאירוע לאירוע ומחגיגה לחגיגה. כך גם החודש, עברנו מט”ו בשבט, ליום המשפחה, לוולנטיינ’ס דיי (חג האהבה) ולקינוח חג פורים.
שולחנות הקינוחים, מלווים את החגים ומתאימים עצמם לצבעים ולאוירה שכל חג מציע. כך למשל, שולחן בצבעים אדום לבן, חוגג איתנו את ט”ו בשבט ומלווה אותנו להצהרות האהבה בוולנטיינ’ס דיי.
אתם וודאי תוהים מה בין ט”ו בשבט לצבעים אדום ולבן. בעצם כל החג הזה, התפתח במשך שנים רבות והתגלגל מהיותו “היום הקובע” , בעצם יום שהפריד בין שנת מס אחת לשניה, מס שהיה מושתת על גידולים חקלאיים, לחג הנטיעות של ימינו. כשגלו היהודים מארצם, הם רצו ליזכור את אותו יום שחיבר אותם מאוד לאדמתם, ולכן החלו לציין אותו באכילת פירות יבשים, שהחליפו את פירות הארץ אליהם היו מורגלים. מאוחר יותר, חזרה בארצם, התחילו המקובלים בצפת לקיים מנהג של סעודת ט”ו בשבט- ליל סדר אם תירצו- שבו מספרים על גילגולו של החג, אגדות ומדרשים על פירות ארצינו ובו שותים ארבע כוסות יין (כמו בפסח). הראשונה מלאה כולה יין לבן, השניה, רובה יין לבן ומיעוטה יין אדום, השלישית חצי חצי והרביעית מלאה כולה יין אדום. סיבת שתיית הכוסות בסדר זה, נעוצה בשינויים החלים בטבע הארץ לאורך השנה. החורף המתאפיין בצבע הלבן של הכרכומים והנרקיסים, פריחתן של הכלניות הלבנות והאדומות לקראת ט”ו בשבט וכן השקד בפריחתו הורודה והלבנה, תחילת האביב עם פריחתן של נוריות אדומות, צבעונים ושיחי הרותם הבולטים בפרחים הלבנים בצידי הדרכים ולקראת פסח, השתלטותם של הפרגים והפרחים הורודים בכל עצי הפרי.
השולחן, בהתאם, מתחיל עם הקינוחים הלבנים
ממשיך עם קינוחים לבנים עם מעט אדום
חצי חצי
והקינוחים האדומים
וכמו שהבטחתי, הדרכה מתוקה לקראת חג האהבה, נשיקות ממולאות בקרם תותים
קודם הנשיקות:
5 חלבונים, 400 גרם סוכר
מכניסים חלבונים וסוכר לקערה וטורפים היטב, מניחים מעל סיר עם מים רותחים ומחממים תוך ערבוב עד שהתערובת חמימה למגע ולא מרגישים את גבישי הסוכר.מעבירים למיקסר ומערבלים במהירות גבוהה עד שהקצף יציב מאוד והקערה קרה- זה לוקח כ-10 דקות. מכיסים לשק זילוף עם פיה עגולה גדולה או ללא פיה עם חיתוך בקצה השקית ומזליפים על תבנית עם נייר אפיה נשיקות גדולות ועגולות.
משטחים חצי מכמות הנשיקות (הורידו להן את הראש) על מנת לייצר את הבסיס לקרם. אופים בחום נמוך מאוד – 50-70 מעלות למשךכ- 5 שעות, רצוי למשך כל הלילה על מנת לייבש אותן היטב.
קרם תותים:
500 ג’ תותים בשלים, 1 כף ליקר גראנד מארנייה, מיץ מחצי לימון, 2 חלבונים, חצי כוס סוכר, כוס שמנת מתוקה, כפית אבקת ג’לטין
מרסקים את התותים, הליקר והלימון במעבד מזון כ-5 דקות. מקציפים את החלבונים והסיכר לקצף חזק ונוקשה (כ-10 דקות) ומקציפים בנפרד את השמנת לקצפת יציבה. ממיסים את הג’לטין במעט מים חמים ומוסיפים לתותים. מקפלים את קצף הביצים לתותים ולבסוף מקפלים פנימה את הקצפת.
ההרכבה:
על כל נשיקת בסיס שטוחה, מזליפים מעט קרם, ניתן לקשט בפרוסת תות, ומניחים נשיקה עם “שפיץ” מעל.
רצוי לאכול תוך מספר שעות על מנת שהנשיקות לא תתרככנה יותר מדי.
בברכת המשך חגים שמחים, עד לפעם הבאה, עינת.
שולחן אדום לבן-קרדיטים
עיצוב וסטיילינג- “מתוקתקות-שולחנות אחרים לאירועים”
צילום- אילאיל זיו
